#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה קוראים ביו""ט, וביוה""כ, ובשבת, לר""ע ולר' ישמעאל?<br>והאם מוסיפים עליהם לתנאים הנ""ל? והאם מוסיפים בשאר ימים ומדוע?<br>ומתני' כמאן?"	"לרי""ש ביוה""כ ו' ובשבת ז'. לר""ע ביוה""כ ז' בשבת ו'.<br>לרי""ש אין מוסיפין עליהם, לר""ע מוסיפים. ובשאר ימים לכו""ע אין מוסיפים משום ביטול מלאכה, דגם בר""ח וחוש""מ יש ביטול מלאכת דבר האבד.<br>ובמתני' תנן ביוה""כ ו' ובשבת ז', ומוסיפין עליהם, ואי""ז כהתנאים הנ""ל, אלא כתנא דבי ר' ישמעאל דאמר הכי. [ותרי תנאי היא אליבא דרי""ש]."	מגילה דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ממהרים או מאחרים לבוא ולצאת, ביו""ט, שבת, ויוה""כ?<br>וכמאן אתיא לס""ד? ואיך פירשו למסקנא?"	"יו""ט מאחרים לבוא משום תיקון צרכי יו""ט, וממהרים לצאת משום שמחת יו""ט.<br>שבת ממהרים לבוא, אך ממהרים לצאת, משום שמחת שבת.<br>יוה""כ ממהרים לבוא ומאחרים לצאת. לס""ד כר""ע דביוה""כ ז' עולים. ודחו דככו""ע, וממהרים משום דנפיש סידרא דיומא."	מגילה דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כנגד מה תקנו ג' עולים, וה' ביו""ט וז' בשבת? (2)<br>וכנגד מה תקנו ו' ביוה""כ? (והא ז' איכא)."	"א. כנגד ברכת כהנים. ב. כנגד ג' שומרי הסף, ה' מרואי פני המלך, ז' רואי פני המלך.<br>ביוה""כ כנגד ו' שעמדו מימין עזרא ומשמאלו. ואין ז' דהיינו זכריה היינו משלם, ומקרי משלם דמשלם בעובדיה."	מגילה דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם קטן ואשה ראויים לעלות לתורה ולעלות למניין ז'?<br>והאם מפטיר עולה למניין ז' ומדוע?<br>ואיך א""ש עם הא דבהפטרה קוראים כ""א פסוקים כנגד מי שקרא בתורה?"	"קטן ואשה עולים למניין ז', אך אמרו חכמים שאשה לא תקרא בתורה מפני כבוד ציבור.<br>מפטיר מח' אי עולה דהא קרי, או לא כיון שהוא רק משום כבוד תורה.<br>ולמ""ד דקרי הא דאמרינן דיש בקריאה כ""א פסוקים, הוא משום דכיון שהמפטיר קורא רק משום כבוד תורה, אין קוראים בהפטרה כנגדו."	מגילה דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פסוקים קוראים בהפטרה? (פרט ג' אופנים).	"בסתמא כ""א כנגד הקורא בתורה.<br>כשיש תורגמן עשרה פסוקים, משום טורח ציבור.<br>היכא דסליק ענינא אף בט' כמו עולותיכם ספו."	מגילה דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל שאין אומרים דבר שבקדושה בפחות מי'?<br>ואלו ה' דברים מבואר במשנה שאין לעשות מה""ט בפחות מי'?"	דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל. ואתיא תוך תוך מקורח דכתיב עדה, ואתיא עדה עדה ממרגלים בלא יהושע וכלב.<br>ועל כן אין פורסים על שמע, ולא עוברים לפני התיבה, ולא נושאים כפים, ולא קוראים בתורה, ולא מפטירים בנביא, בפחות מעשרה.	מגילה דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין עושים מעמד ומושב בפחות מי'?<br>ומדוע אין מזמנים בשם בפחות מי'?<br>ואיזה הבדל יש בין דין עשרה בברכת חתנים לברכת אבלים? ומה הטעם?	"לאו אורח ארעא למימר יקרים לפחות מי'. דא""כ מה הנחת למרובים.<br>ולאו אורח ארעא לומר אלוקינו בפחות מי'.<br>בברכת חתנים חתנים מן המניין, בברכת אבלים אין אבלים מן המניין. ומשום שיש ברכה בפנ""ע לאבלים וברכה בפנ""ע למנחמים."	מגילה דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בקרקעות תשעה וכהן. מנ""ל? ומה הקשתה הגמ' בילפותא זו?<br>ומאי 'ואדם כיוצא בהם'? ומה טעם הדין?"	"דכתיב י' כהנים בפרשת הקדשות. (ג' בערכין, וג' בבהמה, וד' באדם, ונמצאת השלמת י' באדם). והו""ל ריבוי אחר ריבוי למעט, אחד כהנים והשאר ישראלים.<br>והקשו אימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים.<br>אדם היינו באומר דמי עלי, והדין לשומו כעבד, ועבד הוקש לקרקע דכתיב והתנחלתם וכו' לרשת אחוזה."	מגילה דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין לכתחילה ובדיעבד בקריאת המגילה, ע""י חרש, שוטה, וקטן?"	"חרש שאינו שומע - פלוגתא דתנאי אי אף בדיעבד ל""מ, או רק לכתחילה, או אפילו לכתחילה.<br>שוטה - לכו""ע אפילו בדיעבד ל""מ.<br>קטן - לא הגיע לחינוך פסול. <br>כשהגיע לחינוך מח' אי קורא לכתחילה, או דלא מהני אפילו בדיעבד."	מגילה דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתני' הפוסלת חרש לקריאת המגילה, האם איירי לכתחילה או בדיעבד? וכמאן? ואיך תתפרש המשנה?	"לצד הראשון בגמ' פסול גם בדיעבד דומיא דשוטה וקטן, ור' יוסי היא דהקורא את שמע ולא השמיע לאזנו לא יצא.<br>לצד השני פסול רק לכתחילה, וכר' יהודה, וצ""ל דהוא אוסר לכתחילה. [ומאן דשרי לכתחילה הוא ר""מ]. וצ""ל דלא דמי לשוטה וקטן. והא דתנן בסיפא דר' יהודה מכשיר בקטן חסורי מחסרא, בד""א כשלא הגיע לחינוך, אבל הגיע לחינוך כשר שר' יהודה מכשיר בקטן."	מגילה דף כג		
